כמה ימים לפני שהסדרה בין בוסטון למילווקי נפתחה כתבתי פריוויו לסדרה, אז כדי שלא יהיה כפל כתבות הוחלט שאבחן את הסדרה עד כה, באופן שכולל התייחסות למה שחשבתי לפניה. בעונת 2021 כתבתי לקראת הסדרה שבין הנטס לבאקס, כיניתי אותה הגמר האמיתי, והימרתי על מילווקי ב-7. מילווקי אכן ניצחה ב-7 משחקים והמשיכה משם לזכייה באליפות. העונה הערכתי שהסדרה בין מילווקי לבוסטון תקבע את זהות האלופה החדשה.

הגמר האמיתי – התחזית

מילווקי – במשחקים בין הקבוצות העונה בוסטון הצליחו להגביל את יאניס ל-25 נקודות, מתחת לממוצע העונתי שלו, ונראה שלבוסטון יש כלים להתמודד מול יאניס (ת'ייס, הורפורד, ורוברט וויליאמס), לכן הערכתי שהשחקנים שיהיו החשובים ביותר למילווקי הסדרה יהיו הקלעים (גרייסון אלן, פאט קונינגטון וווסלי מתיוס) שהדאבל טים על יאניס יאפשר להם הרבה זריקות פנויות, ושבמידה והם יקלעו את הזריקות הללו, ההתקפה של מילווקי תהיה בלתי עצירה ובוסטון יצטרכו to pick their poison.

בוסטון – מצד אחד הניצחון המוחץ על הנטס התבסס על תצוגת הגנה אדירה שהשכילה לעצור את צמד הסקוררים הטוב בליגה, מצד שני למרות שהנטס נחשבו למועמדים לאליפות, בפועל רוב העונה הם היו פצועים, לא בכושר, והשחקן שבשבילו הם נתנו את הארדן לא שיחק כלל. בנוסף ההתקפה של הנטס מסתמכת בעיקר על בידודים, וזה שיחק לידי בוסטון והשומרים האישיים הנהדרים שלה. בדיעבד, זה ככל הנראה היה המאצ'-אפ הגרוע ביותר עבור הנטס.

האקס פקטור – הערכתי שהאקס פקטור של הסדרה הוא קריס מידלטון הפצוע, שנכון לעכשיו טרם שיחק. מידלטון שחקן חשוב עבור מילווקי בכלל, ובדרך כלל משחק מצוין נגד בוסטון, כך שאם הוא חוזר בזמן יהיה לזה אימפקט משמעותי על הסדרה. הערכתי שאם מילווקי יצליחו לקחת את הסדרה לשבעה משחקים ינצחו בשביעי, אבל שהפציעה של מידלטון תגרום לכך שבוסטון תנצח בשישה משחקים.

המשך הדרך – חשבתי שהסדרה הזאת תכריע את זהות האלופה לנוכח הפציעה של אמביד, שנראה היה שסיימה את העונה שלו, ומאחר ולמרות שמיאמי קבוצה טובה שובו הצפוי של מידלטון יקנה למילווקי יתרון מולה. בוסטון, לטעמי, פשוט קבוצה טובה יותר ממיאמי. במערב, לדעתי, פיניקס נראו חלשים מהצפוי נגד ניו אורלינס, דאלאס תלויה יותר מדי בלוקה, ממפיס צעירים מדי ועושים שטויות, ואילו דריימונד גרין קטן מכדי לשמור על יאניס, וכבד מכדי לשמור על טייטום.

הגמר האמיתי – המציאות, נכון לעכשיו

רוב שחקני מילוואקי רחוקים מלהרשים ועד למשחק האחרון נראה היה נראה שבוסטון מצליחים לעצור את יאניס, אבל מילווקי הצליחו לגנוב את המשחק הראשון בבוסטון, בתצוגת All around נהדרת של יאניס, ומשחק טוב של הולידיי.

אל המשחק השני בוסטון הגיעו בידיעה שאם יפסידו שני משחקים בבית המסע הזה נגמר ומהרגע הראשון נראה היה שהם באו להרוג – שלשה אחרי שלשה אחרי שלשה, כשההפרש הדו ספרתי עומד בעינו כל המשחק. הקליעה לא עצרה לרגע, והסתכמה ב-20 שלשות המהוות שיא מועדון בפלייאוף. אצל מילווקי יאניס התקשה מאד עם מחצית ראשונה מזעזעת של 5 נקודות באחוזים גרועים, אבל במחצית השנייה קלע 23 ונראה הרבה יותר טוב.

לפני המשחק השלישי השחקנים קיבלו הרבה מנוחה כך שאפשר היה לצפות לכדורסל נהדר. הרבע הראשון היה רבע הגנתי מאוד, כשמילווקי מצליחים לעצור את בוסטון על 19 נק', אך קולעים בעצמם רק 22, ברבע השני המשחק נפתח יותר. יאניס הציג מחצית ראשונה נהדרת עם 20 נק' בזמן שאצל הסלטיקס אף אחד לא בלט יותר מידי. הרבע השלישי היה כולו מילווקי שקלעו כפול מהסלטיקס (17:34), ברבע שכולו בלגן, וסיימו אותו בהובלה של 13 נקודות.  ברבע הרביעי בראון והורפורד החזירו את הסלטיקס למשחק, ועם 50 שניות לסיום נטלו את הובלה, אבל הסל של הורפורד נקלע לאחר הזמן החוקי ומילווקי הצליחה לנצח. לטעמי, ניצחון שמראה על אופי של אלופה.

לפעמים כל מה שצריך זה רק משחק אחד שישנה הכל, ואחרי 3 משחקים אני משנה את הבחירה שלי ל-Bucks in 6.